בית משפט המחוזי פסק פיצוי של מעל ל- 4.8 מיליון ₪ בשל רשלנות רפואית בהריון מצד המוסד הרפואי במעקב אחר אישה הרה,סכיזופרנית, הנמצאת בסיכון גבוה, אשר הסתיים בלידת תינוקת עם שיתוק מוחין!
אישה הרה הסובלת ממחלה נפשית זקוקה להשגחה רציפה וצמודה במשך כל תקופת ההיריון שכן, במרבית הפעמים היא אינה מודעת למעשיה ועלולה לפגוע בעצמה או בעובר. לכן נדרש כי הצוות הרפואי יהיה רגיש למצב ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת יעמוד לצידה של האישה עד ללידת התינוק שכן, זה נחשב לרוב היריון בסיכון גבוה הצפוי להתרחש מוקדם מן הרגיל.
האישה אושפזה במצב פסיכוטי במחלקה הפסיכיאטרית בשבוע ה- 19 להריונה – כיצד יתכן שהיא הושארה ללא כל השגחה וילדה את התינוקת בכוחות עצמה, ללא צוות רפואי מה שהוביל להולדת תינוקת עם שיתוק מוחין? האם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית בהריון ?
דנית (שם בדוי) נשואה טרייה, עברה משבר נפשי קשה בעקבות מות אביה אשר השפיע עליה בצורה טראומתית. זמן קצר לאחר מכן, דנית נכנסה להריונה הראשון ולמרות המלצת הרופאה הפסיכיאטרית אושפזה למעקב היריון בבית החולים הפסיכיאטרי ולא בבית החולים הרגיל.
במהלך האשפוז סבלה דנית ממצב נפשי בלתי יציב ואף ביצעה מעשים מוזרים כדוגמת כניסה למקלחת עם בגדים או התפשטות ללא כל סיבה ואובחנה כמטופלת במצב פסיכוטי אשר אינה מסוגלת להיות אחראית למעשיה או לשפוט אותם כך שנדרש היה להשגיח עליה באופן מתמיד וצמוד וזאת לאור חשש כי תזיק באופן כלשהו לעצמה או לסביבה.
כדי להתמודד מול המעשים הבלתי נשלטים של דנית, הצוות הרפואי נעל אותה בחדרה לעתים קרובות אך יחד עם זאת כמה ימים לפני הלידה נראה היה כי מצבה מתחיל מעט להשתפר וניתן היה לנהל איתה שיחות נורמליות במידה מסוימת.
ביום הלידה, מצאה עצמה דנית בלי נוכחות אף אחד מאנשי הצוות הרפואי לצידה ולבדה לגמרי היה עליה להתמודד עם תהליך הלידה תוך שהיא מנסה בכוחות עצמה ללדת את התינוקת במצב של כריעה, אחרי שהמים ירדו. רק לאחר שהתינוקת נולדה, הצוות הרפואי הגיעה והעניק לה טיפול רפואי מתאים.
התינוקת נולדה במצב פג בשבוע ה- 32 להריון וכמה שעות לאחר הלידה היא נכנסה למצוקת נשימה והיה צורך לבצע בה הנשמה מלאכותית באמצעות אינטובציה, כאשר במחלקת טיפול הנמרץ של בית החולים, אליה היא הועברה התברר כי יש לתינוקת דימום בתוך המוח והרס של רקמות מסביב לחדרי המוח והיא אובחנה בשיתוק מוחין ופיגור קשה ביותר.
במקביל, האם דנית החלה לסבול מחום ודלקות קשות והמשיכה לקבל טיפול פסיכיאטרי בשל מצבה הנפשי הקשה שרק מאוחר יותר החל מעט להשתפר.
האם היה על הצוות הרפואי לדעת כי מדובר בהיריון בסיכון גבוה ולשקול אפשרות של לידה מוקדמת? האם הייתה כאן רשלנות רפואית במהלך הריון ? מה יקבע בית המשפט?
הוגשה תביעה בגין רשלנות בהריון בבית המשפט המחוזי כנגד הצוות הרפואי המטפל במחלקה הפסיכיאטרית בכך, שלא השגיח על האישה ההרה למרות העובדה כי בשל מצבה הפסיכוטי היא הייתה בהיריון  בסיכון גבוה ובמקרה כזה היה עליהם להשגיח עליה בצורה קפדנית ביותר  מתוך האפשרות הסבירה כי היא תלד מוקדם יותר מהרגיל ובוודאי שלא להשאירה ללא כל מטפל או אדם אחר לצידה במידה ותזקק לעזרה כלשהי שכן, בעקבות השארת האישה לבדה, היא ילדה את התינוקת בעצמה ללא עזרת הצוות רפואי והתינוקת בעקבות זאת נחבלה בעת הלידה בראשה וזה אשר הוביל לנזק המוחי ולפיגור המוחין.
מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי כל הנזקים שנוצרו לתינוקת נבעו מעצם הלידה המוקדמת ולא בשל כל סיבה אחרת וכי אין להתייחס לטענה לפיה נפילת התינוקת היא זאת שגרמה לנזק המוחי שכן, אין לטענה זו כל תיעוד בממצאים הרפואיים.
בית המשפט דן בטענות הצדדים כפי שאלו הובאו בפניו ובהתבסס על חוות דעת המומחים הרפואיים אשר התייחסו לשאלת קיומה של רשלנות רפואית בתקופת ההריון קבע כי קיימת סבירות רבה על פי המומחים הרפואיים כי נשים אשר סובלות מסכיזופרניה צפויות ללדת מוקדם יותר ולכן כל היריון שלהן נחשב להיריון בסיכון גבוה ולאור כל הנתונים על התנהגותה המעורערת נפשית של דנית במהלך ההיריון הרי הצוות הרפואי של בית החולים היה צריך להנחות את הצוות הרפואי והסיעודי לאפשרות ללידה מוקדמת כדי שיוכל לזהות את הסימנים המוקדמים ולהעניק למטופלת טיפול מתאים ומהיר דבר שלא נעשה בפועל.
בנוסף לכך קובע בית המשפט כי העובדה כי האישה ילדה את התינוקת לבדה אינה בהתאם לפרקטיקה הרפואית הנדרשת והמדובר ברשלנות שכן, לא יתכן כי אישה במצב פסיכוטי תמצא את עצמה יולדת את התינוקת לבדה מבלי כל השגחה של גורם רפואי כלשהו ולכן גם הטענה כי הנזק המוחי נגרם מנפילת התינוקת תוך כדי הלידה אינה יכולה להישלל בנקל, שכן אף אחד לא היה עד ללידה והיה על הרופאים לבצע בדיקת אולטרסאונד כדי לדעת האם ישנו נזק כתוצאה מהלידה בכריעה בראש התינוקת או לא ולפיכך לדעת בית המשפט הנכות של התינוקת נבעה ישירות מהחבלה בראש כתוצאה מהנפילה של התינוקת בעת הלידה על הרצפה ולו היה הצוות הרפואי נערך קודם לכן לאפשרות של לידה מוקדמת ודואג לנוכחות צמודה של איש צוות הרי יתכן והיה ניתן למנוע את החבלה בראש אשר הובילה לשיתוק המוחין ופיגור הקשה.
אור לכל זאת קיבל בית המשפט את תביעת רשלנות רפואית בהריון זו ופסק בית המשפט המחוזי פיצוי כספי בגין הנזק בסך של כ- 4.8 מיליון ₪.
ת"א 9588-07
למידע נוסף על רשלנות רפואית בהריון בקרו באתר של עו"ד אלמוג-שפירא.


 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח




[תקנון[למעלה] {מאמרים}
לייבסיטי - בניית אתרים