הספריה המשפטית- באדיבות מכון תודעה

 

בספריה זו תמצאו רשימה ביבליוגרפית של מאמרים  וקישורים לאתרים בנושאים שונים כגון בריאות האישה, הליכי גירושין, זנות, סחר בנשים, זכויות עובדות ועוד.

נתונים עולמיים על אלימות נגד נשים

אוסף קישורים לפרשת השופט נסים ישעיה שאמר כי "יש נשים הנהנות מאונס"

מין, מגדר וסכין הניתוחים   ענת גרינשטיין
"העובדה שמין נחשב למשתנה ביולוגי מכניסה את השיח הרפואי לתמונה. במקרים שבהן האבחנה הברורה בין זכר לנקבה מתערערת, כמו במצבים של אינטרסקס או טרנסג'נדריות נחלץ השיח הרפואי על שלל הפרוצדורות שלו לעזרה ומעניק פין לכל ילד ופות לכל ילדה. טיפול הורמונאלי, ניתוח קטן (או כמה) והסדר מושב על כנו, אפשר לנשום לרווחה. ההנחה שאי השתייכות למין ברור (או אי התאמה בין 'מין' ל'מגדר') היא פתולוגית מבוססת על עירוב של שני מודלים של 'נורמליות'. במודל הרפואי תהליכים נורמאלים הנם תהליכים מקדמי חיים, ותהליכים פתולוגיים הינם תהליכים מונעי חיים שיש להתערב בהם, לשלוט בהם ולשנות אותם".
 
"הרדיפה אחרי התינוק המושלם"   גומר בן משה
"משימת ההריון הולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר, היות שכולנו מחפשים את התינוק המושלם והמיטבי. יחד עם הטכנולוגיות ההולכות ומתפתחות, מתפתחת תעשיית בדיקות, שהיא גם נדרשת וגם מגלגלת סכומי עתק. כחברה, איננו מוכנים לקבל עוד כי יתכנו פגמים, מומים או שוני. לכן, הפסקות הריון, בגין מומים חיצוניים, לעתים "פעוטים", ממשיכות להתבצע. כמיילדת המלווה גם נשים בתהליכי הפסקות הריון יזומות, אני רואה את הסבל של נשים שבוחרות להפסיק הריון "לא מושלם"... ואני שואלת מהי הנוסחא הנכונה עבורן? "
 
על העלאת הגיל/רווחים   חדוה אייל
חוק תרומת ביציות כפי שאושר בועדת הבריאות בכנסת יאפשר לראשונה לנשים עד גיל 54 להרות באמצעות תרומת ביציות, זאת למרות ששבועיים לפני כן סעיף מגבלת הגיל נקבע לגילאים 18-51. מה גרם לחברי הכנסת לשנות את דעתם ? כיצד זה שכל דרישה לדיון או שינוי על סעיפי החוק האחרים, בנושאים כמו סחר, מעמד הילד ועוד, לא נענתה, ואילו סעיף מגבלת הגיל נפתח ושוּנה? הצעת החוק אמנם אושרה באותה פגישת וועדה, אך קשה לומר שהיא לוותה בהרגשה של התרוממות רוח, או התגברות על מכשולים, כפי מראית העין שביקש יושב ראש הוועדה לשוות לה. הדרך בה שונתה ההצעה ובה נוהל הדיון, מעלה ללא ספק שאלות כבדות לגבי האופן בו מתקבלות החלטות בכנסת.
להמשך קריאה  העלאת הגיל/רווחים
 
ביו-אתיקה וטיפולי הפריה חוץ גופית   ד"ר הילה העליון
"בעוד עבור קבוצה מסוימת של נשים הופך הרופא המטפל לסמכות עליונה (עד כדי פיתוח תלות מוחלטת), קיימת קבוצה אחרת של נשים שעסוקה באיתור ידע עצמאי, המאפשר לנשים אלו לקיים משא- ומתן מול הרופאים המטפלים. הבדלים אלו בין סגנונות ההתנהלות במרחב הטיפולי, נוגעים לצורך לבחון מחדש גם את קבלת ההחלטות ביחס לנשים מטופלות (למשל, להכיר בכך שקבוצת נשים מסוימת תבכר לעבור במהרה מסבב טיפולי אחד למשנהו, בעוד קבוצת נשים אחרת תבכר לבצע הפסקות). לעניות דעתי, היבטים אלו ועוד, קשורים ל"שימוש מוסרי באמצעים העומדים לרשות המדע".
הדרך לאמהות   עמדתה של מטופלת פריון

 
"הדרך שלי לאמהות מתמשכת והיא פתלתלה, אבל יחד עם זה ברור לי שהיא תגיע לסיומה החיובי ושאזכה לחבוק ילד/ה. אלא שהדרך אינה דרך אחת ולי אישית ברור שיש תחנות שאני לא מוכנה לעבור דרכן ויש אחרות שאני דווקא מחייבת את עצמי לעצור בהן, למרות שזה אולי מתנגש ברצונות ובכמיהות הבסיסיים שלי. במצב הדברים היום, אני כשלעצמי לא אבחר באופציה של תרומת ביצית גם אם זו תישאר האפשרות האחרונה עבורי לחוות הריון ולידה. המטרה שלי היא אמהות ולא הריון, ואת זו אוכל לממש גם בדרכים אחרות. אני לא יכולה להשתחרר מההרגשה כי השתתפות שלי בתהליך תרומת ביציות בחו"ל כיום עשויה בהחלט להיות חלק ממערכת מסחרית שעלולה לנצל את הנשים התורמות.."
 
אבני, ח. (2009). "טמאים": סחר בנשים בארגנטינה ובישראל. הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב.
 
אלמוג,ש. (2008). נשים מופקרות. משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
 
אלמוג, ש. (2009). זנות: לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי. נייר עמדה – הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה. הוצאת נבו.
 
אלמוג, ש. (בדפוס). "אדון לגורלה" או שפחה לאדוניה? זנות בפתח האלף השלישי. עבודה, חברה ומשפט.
 
 בורשוק, מ., אידיסיס, י. ובן דוד, ש. (2008) תפיסת תפקידי מגדר ורמת בושה בקרב נשים שנסחרו לעבוד בזנות. בתוך: קים, י., בר-זוהר, י. ועדן, ל. (עורכים) קרבנות, אכיפת החוק, מין וחברה. (281-307). הוצאת מסדה, תל-אביב.
 
 בן הרוש, י., צוויקל, ג'., רונן, י. (2008). על הסחר בנשים צעירות, על הדרתן ועל העדרו של דיון בשאלת הרצון החופשי. בתוך: רונן, י., דורון, י., סלונים-נבו, ו. (עורכים). הדרה חברתית וזכויות אדם בישראל. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
 
 בן ישראל, ח., לבנקרון, נ. (2005). משוואה עם נעלם: לקוחות של נשים הנסחרות בתעשיית המין בישראל. מוקד סיוע לעובדים זרים, האוניברסיטה העברית.
 
 בן ציון, י., צודקוב, ב., צוויקל, ג., בלמייקר, ח. (2004). עבודה במין ממוסחר – היבטים נפשיים והשלכות רפואיות. הרפואה. 143(1):33-6, 85.
 
  ברנשטיין, ד. (2004). "תל אביב לבשה מחשוף...": פנינה המשוגעת וגבולות הכרך. תיאוריה וביקורת, 25, 143-162.
 
  גור, י., בואנו-דה-מסקיטה, ש., לוין, ל. (2008). הנגשת שירותי בריאות והתערבות פסיכו-סוציאלית לנשים בזנות. בתוך: מהל, ח., חובב, מ., גולן, מ. (עורכים). התמכרויות, אלימות ועבירות מין - טיפול לאור החוק. הוצאת כרמל, ירושלים.
 
  גור, ע. (2004א). "הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום. אבא לימד אותי הכל בבית": גילוי עריות כגורם מרכזי בהתדרדרות של נשים ונערות לזנות, סמים ופשע. בתוך: זליגמן, צ. וסולומון, ז. (עורכות). הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות. מרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב.
 
  גור, ע. (2004ב). חווית העיסוק בזנות של נשים שעסקו בזנות רחוב בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.
 
  גור, ע. ובן משה, ל. (2006). טיפול קבוצתי קצר מועד להחלמה מטראומת הזנות. מקבץ , 11 (2), 31-53.
 
גור, ע. (2008). מופקרות – נשים בזנות. קו אדום – הוצאת הקבוץ המאוחד, תל אביב.
 
גזית לביא ע. (2008). הזנות כמרחב של צביעות מרובה. כוורת, 14.
 
  דאור, א., גיורא, ר., עילם, א.,אבו-ראס, נ.,ישכר, ח., בנימין, א. (1990). שקרים, זונות ופמיניזם (אוסף מאמרים), נגה, 19, 12-24, 38.
 
 דיוויס-כהן, נ. (2008). תהליך היציאה מזנות בחוויה של בני נוער העוסקים בזנות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.  
  
  המרמן, א. (2004). במחוזות זרים: סחר בנשים בישראל. תל אביב: עם עובד.
 
 הרצוג, א. (2002). פורנוגרפיה - בין חופש הביטוי לחופש הדיכוי. פנים, 22.
 
וורצברגר, ר. (2000). מיסוד הזנות בישראל: טיוטת רקע לדיון הוועדה לקידום מעמד האשה. מרכז מחקר ומידע, הכנסת.
 
 זיו, ע. (2004). בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה, תיאוריה וביקורת, 25: 163 – 194.
 
 זרחין, ד. (2006). "אני לא זונה בראש": זהויות ופוליטיקה של זהויות בקרב נשים ישראליות העוסקות בזנות רחוב. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.  
  
טריגר, צ. (2009). "המשפט הישראלי הוא אחד": דיני המשפחה וסחר בנשים בישראל כשני הקצוות של רצף אחד. בתוך: אלמוג, ש., בייניש, ד., רותם, י. (עורכים). ספר דליה דורנר. הקריה האקדמית אונו, נבו הוצאה לאור.
 
 כנסת ישראל. (2003). סקר עמדות: התייחסות דעת הקהל בישראל לנושא הסחר בנשים - סקר ייעודי עבור ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים. ירושלים: הכנסת - מרכז מחקר ומידע.
 
לבנקרון, נ., דהאן, י. (2003). אשה עוברת לסוחר – סחר בנשים בישראל 2003. מוקד סיוע לעובדים זרים, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה, מרכז אדוה.
 
 לבנקרון, נ. (2007א). "עוד משלוח מטשקנט": קווים לדמותו של סוחר הנשים הישראלי. מוקד סיוע לעובדים זרים.
 
 לבנקרון, נ. (2007ב). מיסוד הזנות: בין מיתוס למציאות מחקר משווה בארבע מדינות. מוקד סיוע לעובדים זרים.
 
 לבנקרון, נ., קרבס, ש. (2007). סרסורים של נייר, מודעות פרסום לשירותי זנות בישראל. מוקד סיוע לעובדים זרים בישראל.
 
ליכטנטריט ר., ודוידסון-ערד, ב. (2002א). טרנסקסואליות (מגברים לנשים) מתבגרות ובוגרות צעירות: נתיבים המובילים לזנות. המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב.
 
סחייק, ד. (2004). מסמך רקע בנושא: העיסוק בזנות, סקירה השוואתית. הכנסת, אגף מחקר ומידע.
 
סימונדז-יועז, י. (2009). "כולנו קואליציה אחת גדולה" – על קונצנזוס ואמיתות מוחלטות בשיח המשפטי על זנות וסחר בנשים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
 
פייג וישנייא, ר. (2005). הקדמה- בנות אפרודיטה: זנות וזונות בעולם העתיק. זמנים, 90, 6-9.
 
 פרוסט, א. (2004). הזונות הנעלמות מהעין: נוכחות נפקדות במשפט הישראלי. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
 
 פרקר, איילת (2008). "דרכי לא עוברת על פני בית אף-אחד": חווית אימהותן של נשים אשר נסחרו לתעשיית המין בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.
 
 פרקר, א. ופלד, ע. (התקבל לפרסום). חוויית אימהותן של נשים אשר נסחרו לתעשיית המין בישראל. חברה ורווחה.
צודקובה, ב., בלמקר, ח. וצוויקל, ג'. (2005). המוטיבציה ובריאות הנפש של עובדות מין. בתוך: לב-ויזל, ר., צוויקל, ג'. וברק, נ. (עורכות). "שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל. אוניברסיטת בן גוריון.
 
קמיר, א. (2007) כבוד אדם וחוה: פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי. הוצאת כרמל, ירושלים. (פרק 6 – הזנייה מתועדת).
 
קצב, ר. (2009). נשים צעירות חסרות בית ומשתמשות בסמים: חווייתן ותפישתן את צורכיהן. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.
 
 רזי, ת. (2009). ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית. הוצאת עם עובד, תל אביב.
 
 שגיא, ת. (2007). נדרש כפר שלם כדי ליצור זנות: מלחמתם של ארגוני זכויות אדם בסחר בנשים בישראל ותרומתם למיסוד הזנות. בתוך: ברק-ארז, ד., יניסקי-רביד, ש., ביטון, י., פוגץ', ד. (עורכות) עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם. הקריה האקדמית אונו, נבו הוצאה לאור.
 
שילה, מ. (2007). אתגר המיגדר: נשים בעליות הראשונות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
 
Chudakov, B., Ilan, K., Belmaker, R.H., Cwikel, J. (2002). The motivation and mental health of sex workers, Journal of Sex and Marital Therapy, 28:305-315.
 
Cwikel, J., Chudakov, B., Paikin, M., Agmon, K., Belmaker, RH. (2004). Psychosocial characteristics of trafficked female sex workers awaiting deportation. Archives of Women's Mental Health: 6(4):63-68. 
 
Cwikel, J. (2004). What we still don’t know about women trafficked in Israel’s sex industry, Invited Essay. Alliance News, Theme Issue: The process of recovery from trafficking. Global Alliance against Traffic in Women (GAATW). 19-20:55-59
 
 Cwikel, J. & Hoban, E. (2005). Contentious issues in research on trafficked women working in the sex industry. Journal of Sex Research. Vol. 42 (4), 306-316.
 
Cwikel, J. Latzer, T., Latzer, S. & Press, F. (2006). Sexually transmitted infections among illegal female sex workers in Israel. Sexual Health 3:1-
3.
 
Cwikel, J. Latzer, T., Latzer, S. & Press, F. (2008) Sexually transmitted infections among female sex workers: an international review with an emphasis on hard to access populations.   Sexual Health 5,1-8.
Cwikel, J.G. Social Epidemiology: Strategies for Public Health Activism New York: Columbia University Press, November 2006.. pp. 608, with 57 tables, 40 figures, and 18 formulas.
Chapter 15, p. 477-480 deals with the social epidemiology of trafficked women.
columbia.edu/cu/cup 
Hermoni, A., Shalev-Ben-Nun, M. Sarid, O.Cwikel, J. (SubmittedTrafficking in women: the public's opinion on change in the law. In: Mind-body mosaic: Women’s health in Israel.
Geiger, B. (In press) Crime , Prostitution, Drugs, and Insanity: Female Offenders' Resistant Strategies to Abuse and Domination. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology.
Graetz, N. & Cwikel, J. (2006) Trafficking and Prostitution: Lessons from Jewish Sources. Australian Journal of Jewish Studies, 20:25-58.
Leichtentritt, R. D., & Davidson-Arad, B. (2004). Adolescent and young adult male-to-female transsexuals: Pathways to prostitution. British Journal of Social Work, 34 (3), 349-374.
 
 Leichtentritt, R.D., & Davidson-Arad, B., (2005) Young male street workers: Life histories and current experiences. British Journal of Social Work .35(4).483-509.
 
Levin, L., & Peled, E. (Submitted to publication). Measuring attitudes toward prostitutes and prostitution: The Attitude toward Prostitutes and Prostitution Scale.
 
Shamir, H., Halley, j., Kotiswaran, p. & Thomas, c. (2006). From the International to the Local in Feminist Legal Responses to Rape, Prostitution/Sex Work and Sex Trafficking: Four Studies in Contemporary Governance Feminism. Harvard Journal of Law & Gender , 29(2) 335.
 
 Shamir, H. (2007). Resistance Resisted: Legal Regulation of Sex Work in Israel as a Case of Mutual Resistance. Presented in Resistance and the Law, a Symposium of Unbound: Harvard Journal of the Legal Left.
 
 Shamir, H. (2007). Governing Sex Work: New governance and Governance feminism in the legal regulation of sex work in Israel.
Presented in Gender, Globalization &Governance conference.
 


 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 




[תקנון[למעלה] {מאמרים}
לייבסיטי - בניית אתרים